בסוף כל תהליך ליווי אני שואלת שאלה אחת:
מה זו הצלחה בשבילך?
התשובה של גניה לב גבירץ, שליוויתי, ריגשה אותי:
"המיקוד לא היה במה את עושה בסוף, אלא באיך את מרגישה בתוך זה."
לא הרשימה.
לא המספרים.
ולא הטכני.
(וכן, גם קליניקה מלאה…)
כשהמאבק הוא לא עם העסק
כשגניה הגיעה אליי, היא הייתה במאבק.
לא איתי.
לא עם העסק.
אלא עם עצמה.
מאבק מול כל ה"אמורה" וה"צריכה".
ומול איך שעסק "צריך" להיראות.
הרבה נשים שאני פוגשת מכירות את המקום הזה.
יש רשימה ארוכה של דברים שכדאי לעשות, וכל סעיף שלא מסומן מרגיש כמו עוד הוכחה שמשהו לא בסדר.
במקום עוד רשימת משימות
אז במקום להוסיף עוד משימות, עשינו משהו אחר:
הקשבנו לקצב שלה.
- לא פודקאסט, אלא וואטסאפ.
- לא עכשיו, אלא כשמתאים לה.
ומתוך הכבוד הזה לדרך שלה, הכול התחיל לזרום.
דברים קרו, כי היה מקום בטוח להביא את החששות.
הצלחה שלא נמדדת במספרים
פעם חשבתי שהצלחה זה לעמוד בכל הדדליינים.
היום אני יודעת שלפעמים הצלחה היא לדחות את האתגר בשבוע.
ולעשות אותו בנחת.
עם תוכנית ביד, ובלי לרדוף אחרי עצמך.
הצלחה אמיתית היא להפסיק לריב עם עצמך.
היא לא להיות במאבק.
שלוש שאלות לבדוק איפה את עומדת
- איזה "צריך" בעסק שלי הוא בכלל לא שלי?
- מה הקצב שבאמת מתאים לי ולחיים שלי עכשיו?
- איך הייתי רוצה להרגיש בסוף יום עבודה רגיל?
ככה נראה עסק שמתחיל מבפנים ✨
שאלות נפוצות
האם עסק "מבפנים" אומר לוותר על יעדים כספיים?
ממש לא.
אצל גניה, גם הקליניקה התמלאה. ההבדל הוא שהיעדים נבנים סביב מי שאת והקצב שלך, ולא סביב איך שעסק "אמור" להיראות.
מה עושים כשהרשימה מרגישה כבדה מדי?
עוצרות, ושואלות: מה מהרשימה באמת מקדם אותי, ומה נמצא שם רק כי "צריך"?
הרבה פעמים מספיק לוותר על חצי, כדי שהשאר יתחיל לזוז.
ואיך את מודדת הצלחה?
אם בא לך לעבוד על זה יחד, בעמוד הבית תמצאי את כל הדרכים לעבוד איתי.
באהבה,
סיוון, פיית העסקים 🧚🏻♀️