החזקה החדשה

לקחת עזרה ולהישאר בחיים

כשהייתי ממש קטנה אני זוכרת שאבא היה צוחק עלי כשהייתי נופלת ומקבלת מכה.
כדי להסיח את דעתי מהכאב. ואני, הייתי נעלבת מבפנים, אבל מייד מפסיקה לבכות וקמה על הרגליים.

באותו הרגע, הבנתי שלבכות זה לא מתאים. זה מראה שאת חלשה וקטנה. שיצחקו עלייך אם תראי שכואב לך.

בגיל 16 כבר קיבלתי בקיבוץ דירה משלי.
עוד משהו לחזק את החזקה והעצמאית שבתוכי.

החיים לימדו אותי להיות חזקה.
תמיד נתנו לי להאמין שאני גדולה, שאני יכולה להצליח בכוחות עצמי.
איזה יופי, חיזוק חיובי לכאורה!

ובאמת… הצלחתי. להיות זו שעושה הכל אחרת, לבד.את העסק הראשון שלי הקמתי בגיל 24
ואחריו באו עוד כמה… אשה עם ביצים!

יצרתי לעצמי זוגיות יציבה, הרגשתי בתוכה עצמאית ומובילה.
מה שלא ידעתי, שזה בדיוק מה שגרם לו להרגיש מיותר ומרוחק.
כי מי רוצה להיות ליד אשה שמסתדרת לבד
ולא צריכה אף אחד?

והחזקה שלי, באמת לא היתה צריכה אף אחד…היא יכולה לעשות הכל לבד!

היא לא מתעייפת ולא מתלוננת.
לא מקטרת או רוטנת
היא פשוט עושה. חרוצה כזאת.
לא נחה. לא צריכה עזרה.
מסתדרת.שורדת.

היא מחייכת רוב הזמן ובשאר הזמן, כועסת. כאילו כל שאר הרגשות
מחוץ לסקאלה של החזקות.

ועל "לבקש עזרה" אין על מה לדבר בכלל. זה ממש לא מתאים לחזקות. זו חולשה!
תנו לה עוד ועוד עומס, עוד אחריות, היא יכולה לסחוב על הכתפיים את כל העולם.

איזה מזל שהתעוררתי.

והיום, אני מאמצת חוזק מסוג אחר. כזה שבנוי מאומץ התבוננות ורוך
חוזק שיודע גם להרפות. היום אני יודעת שאני יכולה לעשות הכל לבד. אבל לא חייבת!
כי… למה לי בעצם? זה מכביד, כואב ובעיקר בודד. וביחד הרבה יותר כיף וקל.

היום, אני נשואה ובזוגיות מדהימה, אמא לתאומים ותינוקת מתוקה.
איזה מזל שהחזקה שבי למדה לקחת עזרה, לשחרר מהצורך לשלוט בכל רגע ובכל עניין.

זו בדיוק הסיבה שאני בעצמי נמצאת שם עבור נשים חזקות אחרות.
אמהות עצמאיות עסוקות ועוצמתיות, דרך הליווי איתי שמזכיר להן 
שמותר גם להרים רגליים, להניח ראש על כתף אוהבת
להשאיר את הכלים בכיור,
לשחרר
לנוח
לקחת עזרה
לשתות את הקפה חם
ופשוט… לאהוב את עצמן.

כי עבורי ועבורן לקחת עזרה זו החזקה החדשה.
ולשים את עצמי במרכז זה תרגול משנה חיים שמשפיע לטובה
עלינו וגם על הסביבה.