כשאני לא יודעת איך להחליט אם כן או לא, אם לעשות מהלך או לוותר עליו, יש לי כלי שממש עוזר לי. ובגלל שהוא כזה פשוט וקל לשימוש, אני משתמשת בו גם מול בעלות עסקים שאני מלווה. איך למשל? ממש השבוע בסמס היא כתבה לי משהו כמו:
קיבלתי הצעה להרצות מול 100 מנהלות משאבי אנוש! אההההההההההההההה!
וואו, טירוף! איזה יופי! מה אמרת?
השתגעת? זה כל מה שאני מפחדת ממנו, אני לא בנויה לזה, אין מצב, מה פתאום, זה יתבזבז לי, ומה אם אגמגם שם? לא רוצה לשרוף את הקהל הזה. פחד מוות! אני לא מסוגלת!
אוקיי, בואי רגע נדבר על זה.
קודם כל תדעי, שאין לי בעיה כמלווה שלך, שתסרבי להזדמנות הזו. באמת, הכל טוב.
מה שחשוב לי, זה שתחליטי מהמקום הגבוה שלך.
כמה פעמים קיבלתי בעצמי החלטה רק כי פחדתי. או שאמרתי כן כי פחדתי שאחר כך לא יהיה לי.
או שאמרתי לא כי הרגשתי לא מספיק טובה והתבאסתי על עצמי במשך שבועות.
אני רוצה להציע לך משהו.
אני רוצה להציע לך משהו.
כדי לא ליפול לבור הזה, שהתוצאה שלו היא LOSE- LOSE ומבאסת ב 100%, יש לי כלי בכיס שעוזר לי להחליט מתוך אני המיטיבה, האמיצה, החכמה שאני רוצה להיות.
אני שואלת את עצמי שאלה ממש פשוטה. נגיד ואמרתי "לא". האם זה מתוך פחד או מאהבה?
לפעמים המיינד שלנו השובב קצת משחק בנו ומקשה עלינו לענות. אז הנה דוגמאות של מה אפשרי כתגובה לשאלה הזו-
למשל בדוגמא פה, דילמה האם לקחת עבודה או לא?
א. אפשר להגיד כן, מתוך פחד (לפספס הזדמנות, לרצות)
ב. אפשר להגיד כן, מתוך אהבה (מאמינה בעצמי, מוכנה לאתגר הזה, מתרגשת!)
ג. אפשר להגיד לא, מתוך פחד. כמו השיחה בראש שיש פה על זה שאני פשוט מבועתת מהמחשבה להופיע מול קהל "גדול וחשוב" כרגע ומה יגידו ואני לא מספיק.
ד. אפשר להגיד לא, מתוך אהבה. ואז זה ישמע משהו כמו: איזה מדהים שהגיעה אלי הזדמנות כזאת! זה בדיוק מה שאני רוצה, רק שכרגע אני מרגישה שחשוב לי להתאמן ולחזק את הבטחון שלי מול קהל קטן יותר וקרוב יותר לפני שאני עולה מדרגה ומופיע מול קהל כזה. זה רמז ענקי לכך שההתמקדות שלי עובדת, אני מוקירת תודה על זה ומתרגשת על האפשרות ובטוחה שהזדמנויות מצויינות עוד יגיעו כשאני אהיה ממש בטוחה בי וביכולות שלי וזה יקרה מהר יותר ממה שנדמה לי אפילו. אז תודה ענקית. באמת, רק לא כרגע. אשמח בהמשך.
כמה הקלה יש כשמבינים שלא ממש משנה התגובה, אלא המקום ממנה היא מגיעה.
כשאני אומרת "לא" מתוך אהבה, אני עושה את זה ממקום שלם, עם חמלה, בלי לאכול את הראש ובלי הלקאה.
כמה פעמים אנחנו מתווכחים בראש שעות עם עצמינו על משהו, בלי להבין את הפשטות הזו.
שלא באמת משנה באיזה שביל נבחר. העיקר שהבחירה תהיה מהסיבות הנכונות, שמגיעות תמיד מאהבה.