והדבר האחרון להיום- זו כל התורה כולה, שנמצאת כבר בכותרת של הפוסט הזה.

לעשות בלי תלות בתוצאה.

נכון שאני חכמה גדולה בלהגיד את זה, אבל ביישום נדרשת התמדה והתמסרות שאני מתאמנת עליה עדיין ברמה היומיומית שלי. 

לפעמים בהצלחה מרובה ולפעמים בשיניים. אבל אני שם ואני ערה למקומות שבהם אני עדיין נאחזת בתוצאה וממש שמה פוקוס על השחרור הזה. 

את כולנו לימדו חשיבה מאוד לינארית. תעשי איקס תקבלי וואי. תתאמצי ותעבדי קשה- תרוויחי טוב. לכל פעולה יש תוצאה בשטח.
זה נכון… אבל הפעולה היא לא היחידה שמשפיעה על התוצאה בשטח. יותר מזה. היום אני יודעת שהפעולה היא רק חלק קטן, כמו יד שדוחפת את האבן דומינו הראשונה.
כל השאר כבר לא תלוי בפעולה עצמה אלא במליון גורמים אחרים ובעיקר באנרגיה שאיתה אני באה לאותה עשייה.
עצם ההיאחזות העצומה בתוצאה כבר מרחיקה אותי ממנה עוד לפני שהתחלתי.
רועי כנף בן יוסף, שראינתי לבלוג בעבר, קורא לזה לעשות פעולות שהן לא למען.
לא בשביל שמשהו יקרה בגללן, אלא ככה. כי אני רוצה, כי יש לי תשוקה לעשות.
וזה כמובן לא יכול להתקיים כשאני בכיווץ או הישרדות או נורא נורא נורא נורא רוצה שזה יקרה כבר ואין לי סבלנות!
קצת כמו הרצון למצוא זוגיות טובה אחרי הרבה שנות בדידות. ככל שאני יותר נאחזת וחסרת סבלנות, ככה האהבה שלי מתרחקת ממני.

איך מביאים את שחרור התלות הזה לעסק?

• אני מוודאת שאני מתרכזת (לפחות רוב הזמן) בלעשות דברים שבאים בהלימה עם החשק שלי והרצון שלי.
  למשל- אני אכתוב פוסט על הוובינר שאני עומדת לקיים מתוך הכיף שלי והרצון לתת לכמה שיותר אנשים ולא כי ככה כתוב באיזה גאנט שיווקי.
  אני אוציא את הקורס הזה כי יש לי פניות אליו, אני רוצה להעביר אנשים תהליך, יש צורך אמיתי במתנות שלי ואני לא מוותרת על זמן משפחתי בגלל הקורס הזה. 
  כשאני חושבת על להוציא אותו לאור עולים לי יותר חיוכים מאשר תירוצים למה זה לא אפשרי עבורי.
• אני מפסיקה לספור לייקים וממשיכה לעשות מתוך הכיף שלי ולא מתוך פידבק חיצוני.
• אני מרשה לעצמי גם לא לעשות. גם בטבע יש עונות וגם ספוראטים עובדים באינטרוולים. אי אפשר להיות פול גז בלי לעצור לתדלק מידי פעם.
• במקום לצפות למשהו שיקרה אני עוברת לעמדת התצפית. קולטת? במקום להיות בציפייה, אני הופכת להיות הצופה.
  אני הופכת את כל העניין למשהו משחקי, ניסוי שאני עורכת וצופה בו מהצד. בניסוי הזה אני רוצה להיות זו שגם צופה בסנריו הטוב ביותר עבורי,
  כאילו הוא כבר קרה. על זה בדיוק מדברת תורת הקוואנטים. במשפט אחד- התגלה שהמציאות (החומר)
  מתנהג אחרת כאשר צופים בו ובלינק המצורף תמצאי סרטון על הניסוי המפורסם שמראה את זה בצורה מדהימה ופשוטה. 
  להיות צופה מהצד בחיים שלך ולהיות צופה בעתיד הטוב ביותר שאפשרי עבורך זה שינוי תפיסה של ממש.
  תעשי ניסוי בשחרור הציפיה והחלפתה בצפייה ותבדקי איך זה מרגיש. אשמח לשמוע מה עלה שם.

לסיכום

אפשר. באמת שאפשר לעשות בפשוט וקל. איך אני יודעת? הפכתי את זה למחקר עסקי חי- אני 🙂 מעסק סיזיפי ומתיש
של עבודה בקייטרינג והפקות לוגיסטיות, עברתי בשלבים לעסק רזה ויעיל, לעבודה בלי גאנטים ולחצים,
ללקוחות מהממות שאני מרגישה זכות ללוות ומגיעות אלי לפעמים כמו מהשמיים. ובתוך כל זה, אני לא מרגישה שאני במאמץ.
לפחות ברוב הזמן. 
מרכזת לך שלושה אסים לקחת מהפוסט הזה:
1.לפרגן לעצמי, לשים אותי במרכז ולדבר אל עצמי טובות

2. לנהל את האנרגיה שלי יותר מאשר את הזמן והפעולות

3. להתאמן בלשחרר תלות מהתוצאה

 אשמח לשמוע מה הכי דיבר אלייך? איזה התנגדויות עולות לך מהפוסט הזה?

ומה היית רוצה לקחת לתרגול ממחר בבוקר?

באהבה,
סיוון  כוןלעשות בלי תלות בתוצאה